#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכט. האם מותר לסיטון למכור דמאי במדה גסה לעם הארץ, וכמה היא מדה גסה? 	"נחלקו תי' התוס' (ד""ה לא) לתירוץ ראשון אסור ולתירוץ שני מותר. ומדה גסה הביא רש""י (בד""ה וחכמים) שמפרש במשנה בדמאי ביבש שלשה קבין ובלח שוה דינר."	"ב""מ נו. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רל. לתוס' הלוקח מן הנחתום חמה וצוננת והם משני דפוסים האם יכול לעשר מזה על זה ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה הלוקח) שלר""מ מותר שמנהגו של נחתוםלקנות מאדם אחד ולוקח פעמים ב' מיני תבואות והכל מאדם אחד ועושה אותם בשני דפוסים כדי לידע איזו מתבואה רעה ואיזה מטובה. ולר' יהודה אסור שסבר דכיון שהיא חמה וצוננת וגם הדפוסים שונים מוכח מילתא שמשני בני אדם לקח ואולי אחד עישר והאחר לא."	"ב""מ תוס' נו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלא. האם יש ראיה מסוגיין אם מכירת שטרות מדאורייתא ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה יצאו) דמדממעט בסוגיין שטרות מאונאה משמע שחל המכר מדאורייתא. ודחו התוס' שאין מכאן ראיה דאפי' הוי מכר שטר חוב דרבנן משכחת ביה אונאה מדאורייתא כגון שהלוהו על פה ונתן לו המלוה יותר מדאי כדי לעשות שטר שיעבוד או הלוהו בשטר ונתן לו הלוה יותר מדאי שיחזיר לו השטר ויהיה מלוה על פה."	"ב""מ תוס' נו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רלב. בסוגיין אמרינן דשכירות הויא מכירה ליומיה והרי במס' ע""ז מבואר ששכירות לא קניא? "	"תירצו התוס' (ד""ה והאי) דדוקא גבי אונאה הוי שכירות כמכר דכתיב ממכר מיותר לרבות שכירות, אבל לשאר דברים לא הוי כמכר <sup>קמח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמח.  והרשב""א תירץ דביתו וקנין כספו לא מקרי אבל מ""מ קנויה היא לו להשתמש בכל ימי שכירותה עכ""ל. ונראה כונתו דנהי דגוף הדבר אינו שלו ולכן אסור להאכיל לבהמה השכורה כרשיני תרומה אבל מ""מ יש לשוכר קנין להשתמש ועל מה שקנה יש אונאה אע""פ שלא קנה הגוף. ועי' בס' משפט התוספות  (סי' ע)  מש""כ נפק""מ בין פי' התוס' והרשב""א.</span>"	"ב""מ תוס' נו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלג. 1) מוכר שאמר שזרע כאן זרעים כמו שצריך ונתברר שלא היה זרעים די הצורך האם הוה מקח טעות 2) ומה הדין אם זרע כמו שצריך ומוכרו יותר משויו? 	"1) מבואר ברש""י (ד""ה כדבעי לה) שלא הוי מקח טעות וזה ספק הגמ' בחטים וזרעם בארץ אם יש להם אונאה <sup>קמט</sup>.2) כתבו התוס' (ד""ה כל) שבענין זה פשיטא שיש אונאה, שהמכר [וי""ג שהטעות] אינו תלוי בקרקע אלא בחטי שבשוק <sup>קנ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמט.  והרשב""א כתב שאינו מחוור, דאדרבה מקח טעות הוא, שהוא אמר שזרעה כדבעי, ואינה.
<br>קנ.  והרשב""א הביא את פירוש ר""ח שזו היא האיבעיא דלא איפשטא של רבא. ובנתה""מ סי' רכ""ז ס""ק ב [לסעי' לד] הביא נפק""מ לדינא בין פי' התוס' והר""ח.</span>"	"ב""מ נו: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלז. שומר חנם או שומר שכר שפשע בעבדים שטרות או קרקעות האם חייב לשלם? 	"רש""י (נו,א ד""ה אינו נשבע) פירש ששומר חנם אינו נשבע שלא פשע שלא הזקיקתו תורה לישבע עליהן. ודייקו הראשונים בדבריו שסובר שדוקא משבועה פטרתו התורה אבל היכא דודאי ידעינן שפשע משלם <sup>קנו</sup>. והמהר""ם שיף (שם) דייק מדברי רש""י (נו,א ד""ה אינו משלם) שפירש בש""ש אם נגנבו ממנו, דס""ל שבפשיעה חייב. והתוס' (נז,ב ד""ה שומר חנם אינו נשבע) כתבו שנראה שאפילו שומר שכר אם פשע נראה דלא משלם <sup>קנז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנו.  כן דייקו בדבריו הרשב""א, הנימוק""י והרה""מ  (פ""ב מהלי שכירות ה""ג)  וכתב הרשב""א שכן דעת הרמב""ם והראב""ד.
<br>קנז.  כתב הרשב""א שהרי""ף בתשובה כתב שש""ח פטור, וכן עיקר. וכתב הרשב""א שגם שואל שפשע בהם פטור, דאיהו נמי בכלל ופרט זה איכא למיפטריה, דוא""ו מוסיף על ענין ראשון, עכ""ד. ונראה שלרש""י ש""ח וש""ש חייב כ""ש שואל.</span>"	"ב""מ נו. - נז: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמד. אלו דברים אין בהם אונאה ומדוע? 	"לת""ק העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות. דכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד, יצאו קרקעות שאינן מטלטלים, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות דכתיב וכי תמכרו ממכר, מי שגופו מכור וגופו קנוי יצאו שטרות שאין גופן מכור ואין גופן קנוי, הקדשות אמר קרא אחיו, אחיו ולא הקדש.לר' יהודה אף המוכר ספר תורה מרגלית ובהמה. ספר תורה לפי שאין קץ לדמיה. מרגלית ובהמה מפני שאדם רוצה לזווגם לדומה להם וזיווגם חשוב לו ואין להם אונאה עד כדי דמיהם. לר' יהודה בן בתירא אף המוכר סוס וסייף ומגן במלחמה אין להם אונאה מפני שיש בהם חיי נפש <sup>קסא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קסא.  כתב הרשב""א שהר""ח פסק כר' יהודה וכר' יהודה בן בתירא מדשקלינן וטרינן בהו בגמ' אליבייהו. אבל הרי""ף פסק כרבנן דאמרו לא אמרו אלא את אלו.</span>"	"ב""מ נו. - נח:"		
